המוזיאון היהודי בפראג

המזויאון היהודי בפראג הינו אחד מהמוזיאונים המבוקרים ביותר ברפובליקה הצ'כית. המוזיאון מכיל אוספי יודאיקה מהגדולים בעולם עם מעל ל-40 אלף מצגים ו100 אלף ספרים לצד ארכיון עשיר על הקהילות היהודיות משטחי מורביה (החלק המזרחי של המדינה) ובוהמיה (החלק המערבי).

היסטוריה
הקמתו של המוזיאון והתפתחותו בשנים 1906-1939

המוזיאון היהודי בפראג הוקם בשנת 1906 על ידי דוקטור סלומון הוגו ליבן (1881-1942) ודוקטור אאוגוסט שטיין (1857 -1937) שמאוחר יותר הפך ליו"ר הקהילה היהודית בפראג. מטרת הקמת המוזיאון הייתה על מנת לשמר את ההיסטוריה, המסורת והמנהגים של יהודי צ'כיה ביחד עם שלל מצגים אומנותיים וכלי יודאיקה ממבחר בתי הכנסת של פראג שנסגרו או שפעילותם הופסקה לאחר ה-סניטציה (הבראה) של שכונת הגטו היהודי בעיר.

המוזיאון תחת הכיבוש הגרמני
לאחר התחלתו של הכיבוש הגרמני בשטחי צ'כיה הידוע כ- הפרוטקטוראט של מורביה ובוהמיה, נוסדה בפראג מרכזייה כחלק ממנגנון הכיבוש עבור הגירה יהודית (Zentralstelle für jüdische Auswanderung) ששמה יותר מאוחר שונה למשרד המרכזי לטיפול בבעיה היהודית בבוהמיה ומורביה. האירגון שנבחר על מנת למלא את הציווים של המרכזיה הייתה הקהילה היהודית הצ'כית אשר תפעלה כבר אז את המוזיאון היהודי בפראג. בשנת 1942 הגיש הצעה עובד מטעם הקהילה היהודית בשם קארל שטיין שהיה אז גם עורך דין והיא הייתה לאסוף ולשמר את כל החפצים היהודיים מבתי הכנסת בשטחים הכבושים תחת הגרמנים ולהעבירם למוזיאון היהודי. היות וכל אותם חפצים כבר לא שמשו אף אחד מכיוון שמרבית הקהילה היהודית מאותם האיזורים כבר נשלחה למחנה הריכוז טרזין וכדומה, נתפסו הדברים שהיהודים השאירו מאחורם ככלי אומנות ויצירה שיוצגו כמזכרת. את ההצעה הנאצים אישרו, הם קיבלו אותה כי האמינו שהפעילות הזו של העובדים היהודים של המוזיאון רק תקל עליהם (על הנאצים). כנראה הם התעניינו בכך שהחפצים היהודיים יקובצו מכל רחבי המדינה לפראג, אך יכול להיות שהם זממו או חיפשו מטרות שיניבו תוצאות אחרות אשר לא ידועות לנו. רבות עולה הרעיון כי ייתכן והנאצים רצו שהמוזיאון יהיה מקום הנצחה סופי לגזע היהודי שנכחד על ידם אך לא נמצאו עדויות ממשיות לתאוריה זו. מצד שני מנגד, מספרם של המצגים והחפצים במוזיאון היהודי בין השנים 1941 ו1945 רק הוכפל וזאת ככל הנראה בשל המאורעות שהביאה עימה המלחמה. הצוות של המוזיאון היהודי בפראג עבד במקצועיות בכל הקשור להעברת המצגים ושימורם במוזיאון תחת פיקודו של יוזף פולאק והמסירות של הקהילה היהודית הצ'כית.

לאחר המלחמה בין השנים 1945 ו1994
עם תום המלחמה שגבתה את חייהם של למעלה מ-800 אלף יהודים צ'כים משטחי בוהמיה ומורביה לא נותר למעט מקרים בודדים מאוד למי להחזיר את כל הרכוש שנלקח לשימור במוזיאון. מהסיבה הזאת פצח המוזיאון במטרה חדשה וחשובה שהייתה להזכיר לכל המבקרים בו את אותם היהודים התמימים שנרצחו במהלך המלחמה על ידי הנאצים ולכן נפתח המוזיאון מחדש ישר לאחר המלחמה בתאריך 13 לחודש מאי בשנת 1945 תחת טיפוח ותחזוקה של המועצה היהודית הדתית של צ'כיה ופיקוחה של המורה הצ'כית להיסטוריה של האומנות האנה וולבקובה ששימשה אז כמנהלת של המוזיאון. ב-26 ליולי בשנת 1946 התקיימה במוזיאון התערוכה הראשונה אחרי מלחמת העולם השנייה.

ב-4 לאפריל בשנת 1950 הולאם המוזיאון היהודי בפראג תחת השלטון הקומוניסטי ושונה שמו למוזיאון היהודי הלאומי. במהלך השנים בהם מלך השלטון הקומוניסטי הדיקטטורי ועד לנפילתו בחודש נובמבר בשנת 1989 היה הקיום שלו מטעמים ידאולוגים פעמים רבות בספק. הפעילויות של המוזיאון היו תחת פיקוח קומוניסטי ממשלתי מובהק וקפדני. בשל הלחימה ברעיון הציוני הופסקה הפעילות של המוזיאון היהודי במגוון דרכים. נאסרה חשיבה חופשית, לא הותר להוציא לאור ספרים וכתבים שלא התאימו לרוח הקומוניסטית, לא הוצגו יותר תערוכות ונחתכו קשרים עם מומחים ממדינות זרות בנושאי יהדות והיסטוריה. באותם השנים הותרו ללמידה וחקירה רק נושאים ספציפים שתאמו את הרעיון של הלחימה בעד השלום ונגד הפשיזם. המדינה לא דאגה למבנים של המוזיאון וגם לא למצגים או לערכים שהכיל.

בשנת 1994 כל המבנים בהם התקיים המוזיאון היהודי בפראג בעבר יחד עם בית העלמין היהודי העתיק הוחזרו על ידי המדינה שניצחה את הקומוניזם והפכה לשוויונית כלפי אזרחיה ולדמוקרטית לקהילה היהודית הצ'כית בפראג שהפכה רשמית ליורשת החוקית של כל אותם מבנים ואתרים יהודייים ברחבי הרפובליקה הצ'כית ועיר בירתה פראג. בהמשך בחודש אוקטובר בשנת 1994 הוקמה עמותה של גופים משפטיים מאוחדים של המוזיאון היהודי בפראג שהחברים בה הפכו לפדרציה של הקהילות היהודיות של הרפובליקה הצ'כית ושר התרבות של הרפובליקה הצ'כית. במועצת המנהלים והמפקחים על המוזיאון היהודי עדיין נמנת הקהילה היהודית הצ'כית בפראג. החל משנת 1994 ועד היום המנהל של המוזיאון היהודי בפראג הוא לאו פבלאט, יהודי צ'כי עיתונאי, סופר ודיפלומט.

כיום
כיום המוזיאון היהודי בפראג מורכב מהאתרים הללו ועוד:

בית הכנסת מייזל
בית הכנסת פינקס
בית הכנסת הספרדי
בית הכנסת קלאוס
בית הכנסת ירושלים
בית הכנסת החדש ישן
בית החברא קדישא
בית העלמין היהודי העתיק
הגלרייה של רוברט גוטמן

המוזיאון היהודי בפראג הינו אחד מהמוזיאונים היהודיים העתיקים ביותר בעולם אשר קיימים עד היום. המוזיאון שומר על אוסף נרחב של ספרים , ארכיונים וחפצי יודאיקה ישנים. רוב המצגים הגיעו מהרכוש של קהילות יהודי צ'כיה שנספו בשואה. מלבד לגורל הטרגי, המצגים במוזיאון ייחודים גם בשל העובדה שרובם ממדינה אחת. בנוסף לכך שהמוזיאון מייצג תמונה מקיפה על חיי היהודים בפראג וצ'כיה, הוא גם נושא עימו את הזיכרון הרוחני והתרבותי שלהם. המוזיאון היהודי פועל בפראג אך גם באתרים יהודים רחבים אחרים בקצוות שונות של המדינה הצ'כית.

החל משנת 1996 בפראג ומשנת 2006 גם בעיר ברנו פועלים מוסדים נפרדים שמטרתם היא להעשיר ולהרחיב את הידע והפיתוח של המוזיאון היהודי בפראג.

בחודש פברואר 2014 נפתח מרכז מידע והזמנות חדש ברחוב מייזלובה בלב הרובע היהודי בפראג עם רשימת שירותים רחבה נוספת ומרחב מידע עשיר

מידע שאלול לעניין:
המוזיאון היהודי בפראג יחד עם חצי מיליון ועד 600 אלף מבקרים בשנה הינו אחד האתרים הפפלורים ביותר ברפובליקה הצ'כית

קרא בהרחבה: פראג למטייל הדתי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.